אני בת 12.
אמא אי שם. אבא רחוק מאי שם.
ערב.
אני אמורה לדאוג לעצמי.
אני בוהה.
אוכל אין כל-כך.
אמא לא הצליחה להקים את עצמה מאי שם ולהביא משהו.
אבא בכלל לא מתעסק בדברים האלה. הוא מעדיף את הרחוק מאי שם מאשר הקרוב כאן.
ואז דפיקה בדלת.
אני לא אפתח. אני כן אפתח. אני לא אפתח. אני מציצה בעינית.
השכן מלמטה.
הוא מחזיק כוס ביד.
המתוקה שהוא אומר גורם לי לרעוד.
אני לא אפתח. אני כן אפתח. אני לא אפתח.
שילך.
מבעד לעינית אני רואה שהוא מרים את הכוס שאני אראה.
חלב. הוא צועק שהוא צריך קצת חלב.
אני פותחת.
הוא שכח לקנות. והאישה איננה.
אני בדרך למקרר. הוא סוגר את הדלת.
אמא איננה?
לא. היא אי שם.
ואבא?
הוא רחוק מאי שם.
את כל- כך יפה.
לא אני לא.
תחייכי מתוקה. יעשה לך יפה לעור הפנים.
הוא כבר יקח את הכוס חלב.
את לא מפחדת לבד ככה מתוקה?
לא.
הוא מלטף לי את השיער. האצבעות השמנות שלו מסריחות.
אני מתרחקת.
לא נעים לך מטומטמת? לא לימדו אותך להתנהג?
היד שלו תופסת לי את השיער. הוא מושך אותי.
לא לצעוק. את רוצה את זה הכי. בדיוק כמוני.
אני עומדת.
תשכבי יפה שלי.
הוא מתפשט. הנשימות שלו מסריחות יותר מהאצבעות בשיער שלי.
הבטן השמנה שלו מתקרבת. תלטפי נסיכה.
אני לא רוצה.
הוא לוקח לי את היד. זה עומד לו שם באמצע.
אני מקיאה.
הוא נותן לי סטירה.
אני ציפור. פורשת כנפיים ועפה ישר למיטה.
הוא מחייך האידיוט.
מפסק לי רגליים. וחודר וחודר וחודר וחודר.
עונג של ערב מתפרץ לו מהפה.
אני לא נושמת. לא צועקת. אני לא כאן.
את מתוקה מתוקה מתוקה.
הוא מוציא אותו ממני.
והכל נוזל לי שם בפנים.
הוא אומר לי שיהיה נעים לי להתקלח עכשיו. ושאסור לספר. כי אם אני יספר הוא לא יוכל לבוא שוב. ואז יהיה לו עצוב בלב.
את מבינה מתוקה?
אני מבינה בקול. כדי שהוא לא יתעצבן.
הוא מתלבש.
הוא כבר לא צריך חלב. ככה מאוחר בערב לא טוב קפה בגוף. הוא מחייך.
אני לא מחייכת.
הוא הולך.
אני לא מתקלחת. אני הולכת ככה למיטה.
אני שוכבת ובוהה.
ועדיין מוקדם.
אמא עדיין לא חזרה מאי שם.
גם אבא לא.
חוץ מאלוהים אף אחד לא זכר לשלוח לי מתנה. עוד שעתיים גדלתי בשנה.
איזה מזל שאלוהים זכר ושלח לי את השכן.
אמא אי שם. אבא רחוק מאי שם.
ערב.
אני אמורה לדאוג לעצמי.
אני בוהה.
אוכל אין כל-כך.
אמא לא הצליחה להקים את עצמה מאי שם ולהביא משהו.
אבא בכלל לא מתעסק בדברים האלה. הוא מעדיף את הרחוק מאי שם מאשר הקרוב כאן.
ואז דפיקה בדלת.
אני לא אפתח. אני כן אפתח. אני לא אפתח. אני מציצה בעינית.
השכן מלמטה.
הוא מחזיק כוס ביד.
המתוקה שהוא אומר גורם לי לרעוד.
אני לא אפתח. אני כן אפתח. אני לא אפתח.
שילך.
מבעד לעינית אני רואה שהוא מרים את הכוס שאני אראה.
חלב. הוא צועק שהוא צריך קצת חלב.
אני פותחת.
הוא שכח לקנות. והאישה איננה.
אני בדרך למקרר. הוא סוגר את הדלת.
אמא איננה?
לא. היא אי שם.
ואבא?
הוא רחוק מאי שם.
את כל- כך יפה.
לא אני לא.
תחייכי מתוקה. יעשה לך יפה לעור הפנים.
הוא כבר יקח את הכוס חלב.
את לא מפחדת לבד ככה מתוקה?
לא.
הוא מלטף לי את השיער. האצבעות השמנות שלו מסריחות.
אני מתרחקת.
לא נעים לך מטומטמת? לא לימדו אותך להתנהג?
היד שלו תופסת לי את השיער. הוא מושך אותי.
לא לצעוק. את רוצה את זה הכי. בדיוק כמוני.
אני עומדת.
תשכבי יפה שלי.
הוא מתפשט. הנשימות שלו מסריחות יותר מהאצבעות בשיער שלי.
הבטן השמנה שלו מתקרבת. תלטפי נסיכה.
אני לא רוצה.
הוא לוקח לי את היד. זה עומד לו שם באמצע.
אני מקיאה.
הוא נותן לי סטירה.
אני ציפור. פורשת כנפיים ועפה ישר למיטה.
הוא מחייך האידיוט.
מפסק לי רגליים. וחודר וחודר וחודר וחודר.
עונג של ערב מתפרץ לו מהפה.
אני לא נושמת. לא צועקת. אני לא כאן.
את מתוקה מתוקה מתוקה.
הוא מוציא אותו ממני.
והכל נוזל לי שם בפנים.
הוא אומר לי שיהיה נעים לי להתקלח עכשיו. ושאסור לספר. כי אם אני יספר הוא לא יוכל לבוא שוב. ואז יהיה לו עצוב בלב.
את מבינה מתוקה?
אני מבינה בקול. כדי שהוא לא יתעצבן.
הוא מתלבש.
הוא כבר לא צריך חלב. ככה מאוחר בערב לא טוב קפה בגוף. הוא מחייך.
אני לא מחייכת.
הוא הולך.
אני לא מתקלחת. אני הולכת ככה למיטה.
אני שוכבת ובוהה.
ועדיין מוקדם.
אמא עדיין לא חזרה מאי שם.
גם אבא לא.
חוץ מאלוהים אף אחד לא זכר לשלוח לי מתנה. עוד שעתיים גדלתי בשנה.
איזה מזל שאלוהים זכר ושלח לי את השכן.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה